כאמור, קובה זו משפחה ענקית. לכל אזור בלבנון יש וריאציה בכיכובו של חומר הגלם הנפוץ באותו האזור. יש קובה חגיגי וקובה יומיומי, קובה מורכב וקובה פשוט להכנה. ויש את הקובה הקלאסי, המטוגן.
משרים את הבורגול במים למשך 20 דקות. מסננים היטב מעודפי המים לפני השימוש.
טוחנים את הבשר ואת שומן הכבש עם המלח במעבד מזון עד לקבלת מרקם משחתי אחיד. טועמים ומאזנים את המליחות, אוספים את התערובת ממעבד המזון ויוצרים כדור. מגלגלים אותו במעט בורגול ומכניסים למקפיא.
טוחנים במעבד מזון את כל מרכיבי הכמונה הירוקה. כמה פולסים יספיקו.
מניחים את הבורגול המושרה על מגש רחב או משטח עבודה ומועכים אותו מעט בידיים עד שהוא מתרכך. מניחים קערת מים בצד ומרטיבים את הידיים לפי הצורך.
מוציאים את כדור הבשר מהמקפיא, מצרפים לבורגול המעוך ומוסיפים את הכמונה. מעבדים את התערובת בידיים עד שמתקבלת תערובת אחידה וחלקה, כ־8-6 דקות. טועמים ומאזנים מליחות.
יוצרים את השלד: טובלים את הידיים במעט מים, לוקחים 3 כפות מהבצק או כמות שוות ערך לביצה קטנה ויוצרים כדור. ביד אחת מחזיקים את הכדור ובעזרת אצבעות היד השנייה יוצרים בו פתח, תוך כדי סיבוב. מרחיבים לאט את הפתח עד שהדפנות נעשות דקות, אך לא יותר מדי. הדפנות צריכות להיות אחידות בעוביין עד כמה שאפשר.
מניחים בפתח הכדור כפית מתערובת המילוי הקר. הכמות תלויה בגודל הקובה – אין למלא כמות גדולה מדי. בתנועה סיבובית מתחילים לסגור את החלק העליון של הכדור. תנועת הסיבוב יוצרת את צורתה האובלית הייחודית, המחודדת בקצוות של הקובה. אם כדור הבצק מתייבש או נדבק לידיים יש להרטיב אותן שוב – הקובה צריכה להיות חלקה למגע. מסדרים את הקצוות המחודדים על מנת לקבל מראה אותנטי.
מחממים שמן לטיגון עמוק ומטגנים את הקובה כך שהיא עטופה בשמן מכל הצדדים. הופכים את הקובה מספר פעמים במהלך הטיגון עד לקבלת צבע זהוב־חום כהה. אין לטגן כמות גדולה מדי בבת אחת. את הקובות המטוגנות מניחים על נייר סופג.
להקפאה לפני הטיגון: על מגש מצופה בנייר אפייה מניחים את הקובות כשהן מופרדות זו מזו. מכניסים למקפיא, וכשהן קפואות ניתן לאסוף אותן לקופסה אחת. ניתן לשמור את הקובות בהקפאה למשך מספר חודשים ואין צורך בהפשרה לפני הטיגון.
מרכיבים
הוראות הכנה
משרים את הבורגול במים למשך 20 דקות. מסננים היטב מעודפי המים לפני השימוש.
טוחנים את הבשר ואת שומן הכבש עם המלח במעבד מזון עד לקבלת מרקם משחתי אחיד. טועמים ומאזנים את המליחות, אוספים את התערובת ממעבד המזון ויוצרים כדור. מגלגלים אותו במעט בורגול ומכניסים למקפיא.
טוחנים במעבד מזון את כל מרכיבי הכמונה הירוקה. כמה פולסים יספיקו.
מניחים את הבורגול המושרה על מגש רחב או משטח עבודה ומועכים אותו מעט בידיים עד שהוא מתרכך. מניחים קערת מים בצד ומרטיבים את הידיים לפי הצורך.
מוציאים את כדור הבשר מהמקפיא, מצרפים לבורגול המעוך ומוסיפים את הכמונה. מעבדים את התערובת בידיים עד שמתקבלת תערובת אחידה וחלקה, כ־8-6 דקות. טועמים ומאזנים מליחות.
יוצרים את השלד: טובלים את הידיים במעט מים, לוקחים 3 כפות מהבצק או כמות שוות ערך לביצה קטנה ויוצרים כדור. ביד אחת מחזיקים את הכדור ובעזרת אצבעות היד השנייה יוצרים בו פתח, תוך כדי סיבוב. מרחיבים לאט את הפתח עד שהדפנות נעשות דקות, אך לא יותר מדי. הדפנות צריכות להיות אחידות בעוביין עד כמה שאפשר.
מניחים בפתח הכדור כפית מתערובת המילוי הקר. הכמות תלויה בגודל הקובה – אין למלא כמות גדולה מדי. בתנועה סיבובית מתחילים לסגור את החלק העליון של הכדור. תנועת הסיבוב יוצרת את צורתה האובלית הייחודית, המחודדת בקצוות של הקובה. אם כדור הבצק מתייבש או נדבק לידיים יש להרטיב אותן שוב – הקובה צריכה להיות חלקה למגע. מסדרים את הקצוות המחודדים על מנת לקבל מראה אותנטי.
מחממים שמן לטיגון עמוק ומטגנים את הקובה כך שהיא עטופה בשמן מכל הצדדים. הופכים את הקובה מספר פעמים במהלך הטיגון עד לקבלת צבע זהוב־חום כהה. אין לטגן כמות גדולה מדי בבת אחת. את הקובות המטוגנות מניחים על נייר סופג.
להקפאה לפני הטיגון: על מגש מצופה בנייר אפייה מניחים את הקובות כשהן מופרדות זו מזו. מכניסים למקפיא, וכשהן קפואות ניתן לאסוף אותן לקופסה אחת. ניתן לשמור את הקובות בהקפאה למשך מספר חודשים ואין צורך בהפשרה לפני הטיגון.
